פסק-דין בתיק ת"א 23120-01-12

2.         לטענת התובע, ביום 23.5.10 פנו אליו הנתבעים באמצעות אתר האינטרנט של משרדו וביקשו ייעוץ בנוגע לעסקת קומבינציה שביקשו לבצע בקרקע שבבעלותם. בהתאם לפנייתם, הוא נפגש עימם ביום 25.5.10. לטענתו, באותה פגישה סיפק להם ייעוץ בענייני עסקאות קומבינציה ומיסוי מקרקעין, תוך שנמסר לו על ידם כי ניתן לבנות, לפי בירורים שערכו, כ-22 יחידות מגורים. 

באופן כללי והגם שלא נערך הסכם שכר טרחה בכתב, סוכם כי שכר הטרחה עבור ליווי משפטי ישולם מתוך תמורת הדירות שתבננה ותמכרנה.

עוד סוכם לטענתו, כי התובע ינסה לאתר עבור הנתבעים קבלן/יזם המתאים לפרויקט.

3.         התובע טוען כי, לאחר שתי פגישות נוספות עם הנתבעים, ולאחר שהוצע על ידו קבלן מסוים, הכין טיוטה של הסכם קומבינציה, לפיה, בין השאר, שכר הטרחה יעמוד על 1.5%+מע"מ משווי מכירה של כל דירה בפרויקט.

לאחר בירורים, עלה שלאותו קבלן יש קשיים בהעמדת ערבות בנקאית, דבר שהוריד מעל הפרק את ההתקשרות עימו. 

התובע טוען כי היה בקשר עם הנתבעים ואלה מסרו לו שהם מנהלים מו"מ עם קבלן אחר, ולבסוף הוברר לו כי הם ביצעו עסקה עם קבלן אחר באמצעות עורך דין אחר, והודיעו לו כי אין בכוונתם לשלם לו דבר עבור עבודתו.

התובע סבור כי הפניה לעורך דין אחר מאחורי גבו מהווה הפרת הסכם ומחוסרת תום לב, לאחר שקיבלו ממנו שרות, וכי הוא זכאי לקבל את שכר עמלו עבור הציפיה לגזור עמלה בגין 22 דירות או לכל הפחות 5.

            התובע העמיד את תביעתו על סך 116,000 ש"ח, ולחילופין על סך 30,000 ש"ח.

4.         הנתבעים מודים שפנו לתובע למטרת פגישת ייעוץ. הם אף טוענים כי בפגישה זו היו אמורים לקבל פרטים אודות אפשרות לבצע עסקת קומבינציה בעתיד, והתובע הבהיר להם כי ייעוץ זה אינו כרוך בתשלום כלשהו.

לטענתם, באותה פגישה מיום 25.5.10, סוכם כי התובע יפעל להבאת קבלן/יזם ויבדוק תחילה את יכולתו של הקבלן ליתן ערבויות. באותה פגישה לא נחתם הסכם שכר טרחה ואף לא ניתן לתובע יפוי כח.

5.         לטענת הנתבעים, התובע לא השקיע זמן ומאמץ בטיפול בהם, הוא העביר להם טיוטת הסכם הלקוחה מעסקה אחרת שגם ניתן היה להורידה מהאינטרנט ללא קושי, הוא לא הכין מסמכים לטיוטה, לא בדק את המסמכים הנלווים, ולמעשה הטיוטה לא יכלה לשמש בסיס למו"מ רציני בין הצדדים. הם אף טוענים כי אותו קבלן מוצע היה לקוח של התובע, והיה מצוי בקשיים כלכליים, דבר שהצביע על חוסר רצינות מלכתחילה בהצעה להתקשר עימו.

            בסופו של יום, נפגשו הנתבעים עם התובע שלוש פעמים, כשהפגישה הראשונה ממילא לא צריכה להיות מחויבת בשכר כלשהו, ואילו שתי הפגישות הנוספות לא הובילו ליכולת להתקשר עם אותו קבלן באמצעות התובע.

התובע לא טרח בעניינם ואף התרשל, באופן שאי הטיפול גרם להתארכות ועיכוב בהתקדמות בעסקה.

הנתבעים לא היו מחויבים לעבוד עם התובע דווקא, לא חתמו איתו על הסכם שכר טרחה וכשראו כי התנהלות התובע אינה רצינית מספיק, המשיכו לנהל מו"מ עם קבלנים אחרים עד אשר מצאו להתקשר עם אחד מהם.

בשים לב לאמור, לא רק שאין הם חבים דבר מבחינה חוזית לתובע, אלא שהוא אף גרם להם נזק כספי.

6.         הצדדים ביקשו לקבל פסק דין על דרך הפשרה בדרך הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ללא פירוט וללא הנמקה, ולאחר שהסברתי לצדדים כי בכוונתי לפסוק סכום גלובאלי שישקף שעות עבודה סבירות, כפי שאני מעריכה שהושקעו בתיק זה, בהכפלת מחיר לשעת עבודה.

7.         לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי הצדדים, שקלתי את כל טענותיהם, לרבות ציפיות כל צד ושמעתי את סיכומיהם, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך 4,500 ש"ח כולל מע"מ.